כתבות וסיפורים על המתאמנים שלנו
היי אני תמרה בת 18,ספורטאית בקבוצה כבר מעל לעשור ובעוד כשבוע אני מתגייסת לתוכנית מסווגת של חיל המודיעין. תחילת הדרך שלי בטריאתלון, אי שם בגיל 8 הייתה חוג נוסף מיני רבים. עם הזמן כשהתחלתי להתחרות ולהתאמן בשביל הכיף הבנתי שאני רוצה לקחת את "החוג" למקום יותר רציני ולהפוך אותו לדרך חיים. בגיל 13 פרשתי משאר החוגים שהייתי בהם, התחלתי להתאמן באופן מסודר ומקצועי יותר. התאמנתי מעל ל7 אימונים בשבוע, אימון בכל יום (כן כן גם בסופי שבוע), ותחרויות בהתאם לתקופה בשנה. האינטנסיביות הגדולה אותה דורש הטריאתלון הפך את הקבוצה להיות הבית והמשפחה השנייה שלי.
שמי איליי כאסקי, תכף בן 18, אלוף ישראל בטריאתלון לנוער.
התחלתי להתאמן בקבוצה בגיל 7, ילד ללא דאגות בחיים שבא להתאמן מתוך אהבה וסקרנות לענף. ככל שעברו השנים הבנתי עד כמה אני אוהב את הספורט בו אני מתעסק והחלטתי להתמקצע ולהפוך אותו לדרך חיים. מתוך רצון להיות הכי טוב שאני יכול ולהשתייך לטופ העולמי, הבנתי שאני צריך להקריב לא מעט בכדי להגשים את השאיפות שלי. ההקרבה אותה נער בגילי צריך לעשות היא בין היתר לוותר על טיולים שנתיים, פעילויות בית ספריות ואפילו דברים בסיסים כמו יציאות עם חברים או זמן עם המשפחה.
שמי רוני זבליק, בת 20, ספורטאית בקבוצה כבר מעל לעשור, חברה בנבחרת ישראל ומשרתת כספורטאית מצטיינת בצבא.
לפני כשנתיים התגלה לי שבר מאמץ באגן דבר שהשבית אותי לתקופה ארוכה מאוד. לראשונה בתור ספורטאית חוויתי משבר והתמודדות מסוג אחר, משבר שדורש המון סבלנות, התמדה ובעיקר הבנה שלגוף יש קצב משלו ובסוף הדברים יתחברו, אבל זה סיפור לפעם אחרת. תוך כדי תהליך השיקום והחזרה הגיעה לה הקורונה וטרפה את כל הקלפים מחדש.
